קורפו

♦ באי קורפו מתגוררים רק כ – 120,000 תושבים, אך מדי שנה מבקרים בו לא פחות מ - 1,500,000 תיירים מכל רחבי אירופה

♦ קרבתו של האי לחלקה היבשתי של יוון, לאלבניה, ולשאר איי הארכיפלג היוני, הופכת אותו לבסיס ונקודת יציאה מצוינת לטיולים נפלאים באזור.

♦ קרבתו של קורפו לאיטליה השפיעה רבות על התרבות המקומית: במטבח המקומי ניתן למצוא מאפיינים איטלקיים רבים וכך גם בתחום הארכיטקטורה. הנופים האדריכליים מזכירים הרבה יותר את ערי אירופה העתיקות ופחות את איי יוון הטיפוסיים. 

♦ לצד ההשפעות האיטלקיות, בירת האי משופעת בסגנונות אדריכליים מגוונים: מצודות וונציאניות, טיילת צרפתית, מגרש קריקט אנגלי, מבנים ניאו-קלאסיים רבים וגם בית כנסת מקומי, שריד לקהילה יהודית מפוארת ממנה צמחו אנשי רוח ידועים וחשובים.

♦ בניגוד לאיים הקיקלדיים שבמזרח יוון (רודוס, כרתים, סנטוריני וכו'), שהינם יבשים וצחיחים במראם, קורפו הוא אי ירוק ומיוער המרושת במספר עצום של עצי זית. מבחינה טופוגרפית הוא הררי למדי ומשופע במפרצים כחולים ומרהיבים. שילוב ההרים הירוקים עם המפרצים הכחולים מייצר נופים מרהיבים ומעוררי התפעלות.

♦ בשל יופיו הרב והאווירה "האירופאית" הדומיננטית שבו, שימש האי במשך שנים רבות כמקום עלייה לרגל של חוג הסילון האירופי. החל מהקיסר הגרמני פרנץ יוזף, שביחד עם אשתו המפורסמת הנסיכה סיסי, בנו את אחד מארמונותיהם היפים באי, דרך הנסיך פיליפ (בעלה של אליזבת מלכת אנגליה) שנולד באי וכלה בסופרים רבים ומפורסמים כמו ג'רלד דארל ("משפחתי וחיות אחרות"), הנרי מילר ("הענק ממארוסי", "חוג הסרטן") שחיו או טיילו במקום.