הוותיקן

הוותיקן (מדינת קריית הוותיקן) היא מדינה עצמאית וקטנה השוכנת בעיר רומא. מדובר בשטח האוטונומי הקטן בעולם, הן מבחינת הגודל, שלא עולה על חצי קמ"ר, והן מבחינת האוכלוסייה המונה כ- 1000 איש. על ידי האוטונומיה של קריית הוותיקן ניתנת לכס הקדוש ריבונותו, כשבראש הריבונות עומד האפיפיור. האוטונומיה הממלכתית ניתנה לראש הוותיקן במאה ה-9 לספירה והיא אף ניהלה מלחמות על זכות קיומה עם הגרמנים, שראו בה חלק מהאימפריה הרומית.

בקריית הוותיקן תמצאו כמה מיצירות האמנות המפורסמות והחשובות ביותר בעולם. אחת מהן היא בזיליקת פטרוס הקדוש, שהיא פרי יצירתם של מספר אמנים גדולים וביניהם מיכאלנג'לו. בנוסף, מומלץ לעשות סיור בגני הוותיקן המרהיבים, שנבנו בשנת 1279 בהוראתו של האפיפיור דאג ניקולו השלישי. הגנים מתפרשים על יותר מ- 20 דונם ומהווים חצי משטח המדינה כולה. נקודה נוספת ששווה ביקור במקום נקראת "חדרי רפאל". מי שצייר את תקרת החדר הוא לא רפאל אלא אחד מתלמידיו לאחר מותו, ובציור נראית סצנה המנציחה את ניצחון הנצרות על עבודת האלילים.

נקודת הציון המרכזית והחשובה ביותר במדינת הותיקן היא הקפלה הסיסטנית. מדובר על כנסיה המשמשת את טקס הקונקלווה, בו נבחר האפיפיור החדש לאחר מותו של הקודם. בשאר הימים בשנה, הקפלה מהווה מוקד תיירותי ומושכת אליה מיליוני אנשים מכל העולם. הקפלה עצמה מעוטרת ב"פרסקו", טכניקת ציור קיר אשר שומרת עליו שלם לאורך שנים. הציור המפורסם ביותר שניתן לראות במקום הוא "יום הדין", שצייר מיכאלנג'לו במחצית הראשונה של המאה ה- 16.

בכל יום ראשון בצהריים מופיע האפיפיור בכיכר פטרוס הקדוש ונושא דברים. מדובר בחוויה מעניינת אם כי צפופה למדי. התור לוותיקן ארוך מאוד בכל יום בשבוע ובכל עונות השנה. על מנת לחסוך את ההמתנה, ניתן להזמין כרטיסים מראש ואף להצטרף לסיור מודרך במקום.

הוותיקן התפתח מ"נחלת פטרוס הקדוש" שהייתה אוסף של שטחים תחת ריבונותו של האפיפיור. לאורך השנים, הרחיב כל אפיפיור שעלה לשלטון את שטח הריבונות שלו עד שבמאה השמינית חלשה המדינה על כל שטחה של רומא וסביבתה. בשנת 1791, עם שליטתו של נפוליאון, סיפחה צרפת אליה את המדינה הקטנה ונפוליאון אף ביטל את שלטון האפיפיור, מה שיצר משבר חמור במקום. לקראת המאה ה-9, קיבלה המדינה עצמאות מוחלטת וניהלה קרבות על זכות הקיום שלה מול קיסרים גרמנים, שראו בה חלק מהאימפריה הרומית החדשה והמאיימת. בשנת 1929 נחתם הסכם פיוס שיזם מוסליני בין האפיפיור דאז למלך איטליה, לאחר שנים של ניסיונות לספח את המדינה לממלכה.

כלכלת הריבונות הקטנה, מבוססת לחלוטין ובאופן מוחלט על תרומות של קתולים רבים מרחבי העולם. בנוסף, הקריה מתפרנסת ממכירת מזכרות וכמובן מדמי הכניסה שמשלמים תיירים למקום ולמוזיאון. על מנת להגן על האזור, הוצבו במקום חיילים שווייצרים שמדיהם המיוחדים והצבעוניים עוצבו על ידי לא אחר מאשר מיכלאנג'לו. פרט לחיילים דוברי גרמנית אלו, השפה הרשמית של המקום היא לטינית והיא גם המדוברת ביותר, ואחריה השפה האיטלקית.

סיור במקום מספק חוויה מרגשת ומומלצת לכולם, גם לתיירים שלרוב משתעממים בכנסיות. מסדרונות המקום הם לא פחות ממרהיבים, התקרות מכוסות שיש וזהב ובצמוד לקירות ניצבים פסלים רבים של אמנים מפורסמים. על הקירות תוכלו למצוא ציורים של דגה, מיכאלנג'לו, פיקאסו ועוד רבים וטובים, ונקודת העניין חשובה ביותר היא בזיליקת פטרוס הקדוש, אותה פוקד האפיפיור בכל יום ראשון. האטרקציה המרכזית במקום הינה הקפלה הסיסטינית, כנסיה המשמשת את חברי ה"קנקלווה" (הגוף הבוחר) לבחירת האפיפיור. בשאר הזמן מתפקדת הכנסייה כמוקד תיירותי שמושך אליו מיליוני תיירים. על תקרת הקפלה ניתן לראות "פרסקאות" (טכניקת ציור המשמרת אותו זמן ממושך) וביניהן ציור "יום הדין" המפורסם והמרשים של הצייר מיכאלנג'לו.