אתיופיה

מדינת אתיופיה עצומה בגודלה ויש בה גיוון רב של שבטים, נופים, אמונות ודרך חיים. ניתן לחלק את דרום אתיופיה למספר איזורים: איזור האגמים והשבר הסורי אפריקאי, איזור נהר האומו והשבטים הנעלמים, איזור המזרח המדברי.

השבר הסורי אפריקאי מתחיל בלבנון ומסתיים בדרום טנזניה. באתיופיה השבר מאופיין במספר אגמים היוצרים נוף ייחודי ויפה בין שני מדבריות נרחבות. איזור האגמים הוא איזור פורה ומרוכזת סביב האגמים אוכלוסיה השומרת על שפה ייחודית ודת פאגנית. האגם המפורסם באיזור הוא אגם אואסה שהוא גם האגם הגדול. באגם ניתן לראות היפופוטמים, לדוג ולצאת לשייט. שוק הדגים של אואסה מספק דגים לכל האיזור. ב- 5 שנים האחרונות האיזור סביב האגם התפתח ונבנו בו מלונות מפנקים ברמת 5 כוכבים במחיר מפתיע. אגם צומו הוא אגם מרוחק יותר ועובר בו גשר האלוהים, זוהי בעצם לשון יבשה המפרידה בין שני אגמים ומאפשרת למקומיים לחצות ברגל מצד אחד של השבר לצידו השני.

זהו האיזור המרתק ביותר בדרום אתיופיה. עד לפני 6 שנים איזור זה היה מנותק יחסית וניתן היה להגיע רק ברכבי 4 על 4, לפני כ- 6 שנים נסללו כבשי אספלט וניתן להגיע לאיזור בנוחות יחסית. באיזור חיים עשרות שבטים החלק משבטי הדורזה המונה 6000 איש ועד שבטים גדולים המונים עשרות אלפי חברים. לכל שבט שפה משלו וצורת לבוש משלו. רבים מהשבטים לובשים רק חלק תחתון סמלי ויש שבט שאף הולך בעירום. אחד השבטים המפורסמים הוא שבט האמר שנשות השבט צובעות את השיער באדום, שבט הדסנץ למשל מאופיין בציורי גוף בצבע לבן, שבט המורסי מאופיין על ידי דיסקית שהשנים שמות בשפה התחתונה. ביקור בשבטים מרתק במיוחד ומאפשר הצצה אל עולם עבר, עולם בו עדיין נשים לוקחות מים מהבאר, מקוששות עצים מרחק רב והתושבים בונים בקתות בוץ במו ידיהם.

האיזור מאופיין במדבר ענק, הדת היא דת מוסלמית ותושבי האיזור עניים במיוחד ותלויים למחייתם בגשם. אחד המקומות המפורסמים באיזור הוא "סוף עומר" זהו קומפלקס של מערות הנמצא ליד כפר קטן, זהו אחד הקומפלקסים המרהיבים בעולם שבתוכן זורם נהר. המערות עשויות אבן גיר. הן הוכרזו בשנת 2011 כאתר מורשת עולמית ע"י אונסקו. אורכן של המערות 15 ק"מ אבל רק שני קילומטרים פתוחים למבקרים. 

המדינה המיוחדת הזו מציעה לכם תרבות ייחודית והיסטוריה עתיקת יומין. האטרקציות שבה ממחישות את סיפורה המרתק ומפגישות את המבקרים עם היופי שלה. הנה כמה מהן, שאסור לכם לפספס:

עיר הבירה של אתיופיה ואחד היעדים המתויירים במדינה. בעיר המיוחדת הזו שילוב מופלא בין מודרניזציה לתרבות עתיקה, אותה ניתן למצוא בכל פינה בה. יש בה שווקים ססגוניים וצבעוניים, כמו שוק המרקטו (Mercato), הנחשב הגדול ביותר ביבשת אפריקה וגם כמה מוזיאונים מיוחדים, כשהבולט שבהם – המוזיאון הלאומי של אתיופיה (National Museum of Ethiopia), הכולל מוצגים עתיקים במיוחד, יצירות אמנות וממצאים ארכיאולוגיים שונים.

בין הערים העתיקות ביותר במדינה, המכונה גם "עיר הטירות" בשל מספרן הרב של הטירות שנבנו בה בין המאות ה – 17 ל – 19. היא שוכנת בחלקה הצפוני של אתיופיה והייתה בעברה בירתה של האימפריה האתיופית. היא נחשבת מרכז דתי של הכנסייה ואפשר למצוא בה אתר מורשת עולמית של אונסק"ו – פאסיל גמב (Fasil Ghebbi), מתחם מבוצר מיוחד במינו, הכולל שטח של למעלה מ – 70,000 קמ"ר ונחשב אחד האתרים החשובים במדינה.

ממוקם צפונית לגונדר ונחשב יעד שמומלץ לבקר בו. יש בו נופים עוצרי נשימה, מבחר בלתי רגיל של בעלי חיים ממינים שונים (כמו הקופים האנדמיים, הנחשבים נדירים במיוחד) וכן גם צמחייה עשירה ומגוונת. בפארק רכס הרים גבוה מאד, כשפסגתו הגבוהה ביותר, ההר ראס דשן (Ras Dashen) מגיעה לגובה של 4,533 מטרים.

ממוקמת בסמוך לנהר הנילוס הכחול, עובדה ההופכת אותה ליעד אטרקטיבי מיוחד. ניתן לצפות מקרוב במפלי הנילוס וגם לבקר במנזרים, הממוקמים בסמוך לנהר.

באתיופיה שלושה אזורי אקלים שונים, כשאל כל אחד מהם מומלץ להגיע בתקופה אחרת. באופן כללי, יש בה שתי עונות: העונה הגשומה, החלה בין החודשים אפריל עד אוקטובר והעונה היבשה, החלה בין החודשים נובמבר עד מרץ. העונה היבשה מתאימה יותר לביקור ומציעה גם טמפרטורות חמות יותר. רגע לפני העונה היבשה, בחודש אוקטובר, צבעיה של המדינה מציעים לכם ירוק עז ומים זורמים, ועל כן גם היא נחשבת תקופה מתאימה ומיוחדת לביקור. מומלץ להגיע לאתיופיה ב - 19 בינואר, אז מתקיים בה אחד הפסטיבלים המיוחדים ביותר – הטימקאט (Timkat), פסטיבל הכולל חגיגות מסורתיות מיוחדות במינן.