בלגרד בירת סרביה, שזכתה לכינוי "העיר הלבנה", היא עיר מסבירת פנים, תוססת ומגוונת מאוד. סצנת המסעדות והברים בבלגרד פורחת ומוניטין חיי הלילה יצא למרחוק. לשמחתנו, אין כבר זכר לתקופה הקומוניסטית המשמימה אבל חובבי ההיסטוריה יוכלו להנות מסגנון האדריכלות האוסטרו-הונגרית בעיר הבולט בכל רחוב. יותר מ-2 מיליון תושבים מתגוררים היום בבלגרד, במקום בו נפגשים הנהרות הגדולים הדנובה והסאבה. בזכות הצומת החשוב הזאת נחשבת בלגרד כבר מאות שנים לנקודת מפגש אסטרטגית וחשובה של המזרח והמערב.
מצודת קלמגדן היא האתר הבולט ביותר והמסקרן בבלגרד. המצודה ניצבת במפגש הנהרות ותושבי העיר מסבירים למבקרים שיש לה 7,000 שנות היסטוריה. במהלך הזמן הזה נכבשה המצודה 77 פעמים, כנראה שיא עולמי. כיום פועלים במצודה מוזיאון צבאי, מצפה כוכבים, גן חיות וטיילת נעימה שמוליכה לפארק שעשועים קטן. ברחבי העיר אפשר לראות גם כנסיות עתיקות, מסגדים מעניינים, רובע עתיק וכמה מוזיאונים מצוינים. כדאי כמובן לפקוד גם את רובע סקדרלייה, אזור הקניות והבילויים של בלגראד.
טופולה, כ-80 קילומטר מדרום לבלגרד, שימשה לפני כ-200 שנה כמרכז הפוליטי של סרביה. המקום זכה לפרסום רב כעיר הולדתו של ג'ורג' השחור שמרד בעות'מנים והביא לסיום שלטונם בן מאות השנים בסרביה. האזור ההררי והיפה מאפשר לערוך היכרות עם הסביבה הכפרית של סרביה. במעט מאוד מקומות באירופה אפשר עדיין לראות כפרים קטנים, מטופחים וכל כך לא נגועים בפיתוח תיירותי. ברבים מן הכפרים פועלות כנסיות מעניינות. בולטת במיוחד כנסיית סנט ג'ורג', בראש ההר מעל טופולה, עם חמש כיפות שיש לבנות ובוהקות ופנים מרשים ועשיר בפסיפסים מרהיבים.
זלטיבור, חבל הררי בגובה כ-1,000 מטר במערב סרביה הוא אחת מן הפנינים הטבעיות היפות ביותר במרכז אירופה. יש בו מרחבים ירוקים, אוויר קר ונקי ונהרות שזורמים ללא הפרעה ומובילים שפע מים לרחבי החבל. עיקר העניין מופנה לכמה כפרים מיוחדים במינם, למשל, הכפר סורגונו שבתיו הייחודיים בנויים עץ והמבקרים בו יכולים להתרשם מתפירת התלבושות הסרביות המסורתיות בשיטות עתיקות.
אתר בולט נוסף הוא מנזר מילסאווה, מהמאה ה-13, שהקים המלך ולדיסלב ומשמש כיום דוגמא מצוינת לאדריכלות סרבית ולאומנות ייחודית של ציורי קיר. בלב האזור הזה נוסעת רכבת הסרגן 8 – רכבת הפסים הצרים שזכתה לפרסום רב בזכות סרטו של קוסטוריצה "החיים הם נס". הרכבת חוצה את רכסיו הגבוהים של הזולטיבור, עוברת בעשרות מנהרות שנחצבו בהרים, ובנופים עוצרי נשימה. הרכבת עוצרת בדרכה בכפרים היפים ומאפשרת לחוות את הביקור בהם בצורה שונה וייחודית.
על קסמו של האזור תעיד העובדה שהבמאי קוסטוריצה החליט בעקבות היכרותו עם המקום, להקים בו כפר נופש בלב הטבע. הכפר כבר נהפך בשנתיים האחרונות לאתר מושך מבקרים.
אשת טורס מאחלת לכם טיול מרהיב לסרביה!