נופש במלטה

מלטה היא שרשרת איים קסומים באווירה ים תיכונית וניחוח איטלקי מציעה לתייר נופים, קניות, היסטוריה ארוכה, מקדשים עתיקים, אדריכלות והמון המון סיפורים על האבירים ההוספיטלרים. במלטה חוויתי לראשונה , מפגש מרתק עם מנהגי הדת המקומיים שבשיאו מתרחש ה- FEAST, זהו פסטיבל דתי בו המקומיים חוגגים את קדושתם של גיבורי הדת.

באי, המכיל יותר פסטיבלים מאנשים, הדמויות מהפנתיאון הנוצרי ומהאגדות המקומיות קמות כמעט מדי שבוע לתחייה והופכות את האי הקסום למה שנראה כאילו לקוח מסיפורי וולט דיסני או האחים גרים.
במלטה מתקיימים 145 פסטיבלים לקדושים (בממוצע 12 פסטיבלים בחודש), כשהשיא בין יוני לאוקטובר ( רק ביולי ואוגוסט 60 פסטיבלים!).  
במדינה שבה 98% נוצרים קתולים אדוקים, לכל עיר או כפר יש כנסייה הקרויה על שמו של קדוש נוצרי שנתפס כפטרון של העיר השומר עליה מכל רע.
אני מודה, שאחת הדמויות האהובות עליי היא סיינט ג'ורג' (שקברו בלוד בכנסייה הקרויה על שמו).   
סיינט ג'ורג' הוא חלומה של כל עלמה צעירה: אביר על הסוס, שסיפורו מזכיר את סיפור אנדרומדה ביפו, מגיע להציל עלמה צעירה מידי הדרקון האכזר, וכל זאת בעזרת רומח בלבד!!!

ביוני האחרון נסעתי לעיר אורמי (HAL QORMI) שפטרונה הוא סיינט ג'ורג'.   הכניסה לעיר בכלי רכב הייתה בלתי אפשרית ולהמוני המקומיים הצטרפו גם מאות תיירים . נרגעתי, כשהבנתי שאני לא היחיד שמעריץ "מחסל דרקונים",  יחדיו נדחקנו אל תהלוכה שהשתרכה לאורכו של הרחוב המרכזי, כשמעל ראשינו מתנשא פסלו של סיינט ג'ורג. החוגגים לבושים בתלבושות ססגוניות, ילדים מחופשים לג'ורג' וכולם ללא יוצא מן הכלל מפזמים מזמור דתי ,קליט שאת מילותיו לא הצלחתי להבין. כך צעדנו בהמונינו לאורכו של הרחוב הראשי, לכיוון הכנסייה המרכזית, כשבקרן כל רחוב, עמודים מעוטרים בשלל דגלים צבעוניים, קישוטים ססגוניים בכל המרפסות ומפתני הדלתות של התושבים – והכל לכבודו של ג'ורג' הקדוש.                                           
בסופה של הדרך הגענו לכנסייה, וכדי להזכיר להמון שזו אינה תהלוכה ללא תכלית, אלא מסורת נוצרית ארוכת שנים, נערך טקס מיסה המוני.  בשעות אלו נידמה כאילו הזמן עצר מלכת. אין עבודה, אין לימודים, אין שום דבר דחוף שמעיב על השמחה, וכל מה שחשוב זה רק יראת הכבוד לאותו ג'נטלמן מציל עלמות חן צעירות – סיינט ג'ורג'.  תושב מקומי ציין בפניי שזוהי רק ההתחלה, ושיא החגיגות יגיע בשבת בערב, כשתושבי אורמי יוכיחו לשכניהם מהאי כי זיקוקי הדי-נור שיאירו את השמיים יהיו בכמות הגדולה ביותר, הצבעונית והמרהיבה .
כן כן, מסתבר שיש תחרות בין תושבי הערים במלטה על כמות הזיקוקים ואף ניסיונות להיכנס לספר השיאים של גינס. 
לצורך הצפייה במחזה המרהיב לא היה לי צורך לחזור שוב לאורמי. כפי שהתושב המקומי התחייב, מכל נקודה באי נראו הזיקוקים, ואני חייב לציין ששום עיר בישראל, ושום חג עצמאות לא ישתווה לכמות זיקוקי הדי-נור שנורו לאוויר באותו הערב.   היה זה מחזה מרהיב, ההתרגשות שאחזה בחוגגים דבקה בי וגרמה לי לחוש חלק מהם ולרצות להודות לסיינט ג'ורג' ולבקש ממנו להיות הפטרון הפרטי שלי.
פסטיבלי הקדושים הם חלק קטן מארסנל של חוויות, נופים וסיפורים, המסתתרים בפינות האי הקטן והמסתורי בלב הים התיכון.      


הכתבה באדיבות שמעון זהמן  - מדריך טיולים.