12 שעות בטאורמינה

את הדרך משדה התעופה בקטניה (Catania) תוכלו לעשות ברכבת או ברכב שכור. תיירים רבים בוחרים באופציה השנייה – היא קלה ונגישה מאוד (בשדה התעופה ימתינו לכם דלפקים רבים של חברות השכרת רכב). כך או אחרת, הדרך לטאורמינה, המרוחקת כ – 50 קילומטרים מקטניה, היא מסע קצר אך מרתק של נופים, עצי לימון וזית, חופים מדהימים, כנסיות קטנות ועוד שלל נופים צבעוניים. אם אתם נוהגים, אל תסיטו כמובן את מבטכם מהכביש, אבל: תעצרו בצד. תסתכלו. תכילו ותחוו את שער הכניסה המרהיב הזה לעולמה של טאורמינה.

סיציליה, ביתם של אלפי עצי זית, היא המקום בה"א הידיעה לטעום שמן זית איכותי. במקום גלויה או פעמוני רוח, אולי תרצו להביא איתכם חזרה כמזכרת בקבוק קטן של שמן זית מקומי. המסקנה שלי לביקור הבא: להביא שניים.

כרמיה הרחבים של סיציליה, כמעט ומחייבים בטעימות יין. ורצוי רבות ככל האפשר (רק אם אתם לא נוהגים!). בארוחת הערב, בישיבה בקפה מקומי בשעת בין ערביים אל מול הים או במנוחה קלה באחת הפיאצות הקטנות, קחו לכם כוס יין סיציליאני אמיתי. הנאה מובטחת.

הרחוב הראשי של טאורמינה הוא למעשה מבוך (ידידותי, אל חשש) בן 750 מטרים של סמטאות ועוד סמטאות, כאשר מכל סמטא יוצא שביל לעוד אחת וממנה, עוד דרך לעוד אחת. ומה יש במבוך המדהים הזה? כל טובה של טאורמינה. בתי קפה ומסעדות קטנטנות, חנויות מעניינות, בתי אבן, קירות עתיקים, פיאצות  משגעות (למשל, פיאצת Sant’ Agostino), מקומות היסטוריים מלאי סיפורי מורשת ואנשים חביבים וחייכנים.

חוף Mazzaro' למשל, הוא חוף אהוב במיוחד, הן על תיירים והן על תושבי טאורמינה עצמה. המים בו חמימים משאר החופים וחובבי הצלילה ימצאו בו עניין רב בשל המערות והריפים שהם יגלו מתחת למים. תוכלו לצאת לשייט קצר ובכל מקרה, לאכול מנות דגים משגעות במסעדות הקטנות שעל רצועת החוף וליהנות מהנופים המדהימים אשר ייחשפו בפניכם: המפרץ, טירת Medieval, בתיה הקטנים של העיירה Castelmola ועוד.

אחת מגאוותיה הגדולות של טאורמינה היא Via Teatro Greco, כלומר התיאטרון היווני שהוא השני בגודלו בסיציליה. מעניין מאוד לצפות בקירותיו החשופים של התיאטרון העצום ולדמיין את הטרגדיות היווניות שהוצגו בו עד לכיבוש הרומאי.

הגנים הציבוריים המרהיבים של טאורמינה (Giardino Trevelyan) קיבלו את שמם מהגברת פלורנס טראביליאן האנגלייה. גברת זו הגיעה למקום במאה ה – 18 (טוענים שבעקבות רומן אסור עם גבר נשוי), החליטה להשתקע בו ולרכוש אדמות. באותן האדמות נטעה גן מדהים של פרחים נדירים ועצים מרשימים. בגנים כיום שבילים מרוצפים, שדרה מרופדת בעצי זית ושלל ציפורים קטנות וצבעוניות שמקפצות מעלה.

אדבר בכנות: כצרכנית קפה רצינית וקצת ביקורתית, אני הראשונה להודות שלא כל מנות הקפה שטעמתי היו משובחות. אבל כשעברתי מבתי הקפה התיירותיים לבתי הקפה המקומיים והאותנטיים יותר, גיליתי קפה חזק, טעים, מלא טעמים וצבעים. בישיבה מול פיאצת Nove Aprile – הוא היה טעים עוד הרבה יותר. על המרציפן האלוהי אין הרבה מה להוסיף (וגם לא נעים לכתוב בפה מלא).

גם כאן, קיים הבדל בין המסעדות המתויירות יותר לאלו ההמוניות פחות. זה לא סוד שהאוכל הסיציליאני מצוין. טעמי הפסטות, פיצות, דגים (דג חרב היא המנה הידועה והמיוחדת) ומגוון הקינוחים המענגים, כולל הקרם ברולה ועוגת הטירמיסו "האמיתית", ילוו איתי עוד זמן רב קדימה. מסעדה סיציליאנית יוקרתית בטווח מחירים מעט מעל הממוצע היא מסעדת  Cinque Archi  בכתובת: via S.Giovanni Bosco 39 Taormina.

כבר מחלונות המטוס הקטנים נשקף בפני המראה המשגע של הר הגעש אתנה, הר הגעש הפעיל והגדול ביותר באירופה. הוא כל כך רחב, פסגתו כל כך מושלגת וסילון העשן הדק המיתמר ממנו כל כך מעניין. מכל כיוון רואים את נוף ההר ובלילה, אפילו ראיתי סדקים כתומים קטנים של לבה קצת מתחת לפסגה. מהפנט.

דמה שגם לאחר שכרטיס הזיכרון במצלמה שלכם יתמלא לחלוטין, לא תשבעו מלצלם את נופי טאורמינה בבוקר, בשקיעה, בלילה ובכל עת: הר הגעש, הים, הפיאצות, המנות הטעימות, המרפסות הקטנות ומלאות הצמחייה הצבעונית, חנויות המזכרות, התושבים הסיציליאניים ואפילו פיתוחי הברזל האמנותיים המצויים בכל דלת, משקוף, שלט חנות ושער.

פיאצת דומו היא סמלה של טאורמינה. מדובר בכיכר משגעת ובליבה מזרקה אשר נבנתה בשנת 1635. מישהו חכם אמר לי שפיאצה היא לא כיכר, אלא: "פיאצה היא ישות אורבאנית חיה ונושמת". הבנתי את זה אבל לא חוויתי את זה, אלא אחרי מבט ממושך ומהופנט בפיאצת דומו.