נסיעה ממילאנו לונציה: בדרך הקצרה או הארוכה?

ניתן להגיע ממילאנו לונציה ברכבת ישירה, בתוך שעתיים וחצי בלבד; אך מי שמעדיף לנסוע ברכב, יוכל לעצור בכמה מהערים היפות באיטליה

 

הערים ונציה ומילאנו הן מאתרי התיירות הפופולריים ביותר באיטליה. למילאנו, העיר האיטלקית השנייה בגודלה אחרי רומא, ובירת חבל לומברדיה, מגיעים כדי להתרשם מקתדרלת הדואומו הענקית, וכדי להתבשם באלגנטיות ובאופנתיות שלה, ואילו לוונציה, כ-270 ק"מ ממזרח למילאנו, באים התיירים כדי לשוט בתעלות, לטייל בין בתי המידות העתיקים וליהנות מתרבות.

 

עבור המעוניינים לשלב את שני היעדים בטיול אחד, עומדות שתי אפשרויות עיקריות: נסיעה ברכבת, או ברכב. אם בחרתם ברכבת, עליכם להגיע לתחנת הרכבת העיקרית במילאנו – מילאנו צ'נטרלה – ולעלות על הרכבת הישירה לוונציה, שמגיעה אליה בתוך כשעתיים וחצי. מחיר הנסיעה – החל ב-23 דולר לכיוון. תחנת הרכבת היא יעד תיירותי מרתק בפני עצמו – בנייתה החלה ב-1913, וכיום יש בה 24 מסילות רכבת, עליהן נוסעים כ-320 אלף איש מדי יום. בתחנה גם קיר זיכרון ליהודי מילאנו, שנשלחו ממנה למחנות ההשמדה ב-1941.

 

מי שמבקשים לעשות את הדרך ברכב, צריכים להביא בחשבון כי נסיעה ישירה, ללא עצירות, נמשכת כשלוש שעות, תוך נסיעה בכבישי אגרה. עם זאת, למי שאינו סובל ממחסור בזמן, ניתן ואף רצוי להפוך גם את הנסיעה לטיול מהנה של כמה שעות, העובר בכמה מהנופים היפים והמרשימים ביותר באיטליה.

 

העצירה הראשונה המומלצת היא בברגמו, ובה כמה מהנופים היפים באיטליה הצפונית, עיר ימי-ביניימית עתיקה עם סמטאות מתפתלות ואדריכלות מתקופות הבארוק והרנסנס. לאחר טיול ברחובות מרוצפי האבן וארוחה משביעה, היכנסו לרכב והמשיכו עוד פחות משעה, עד שתגיעו לחופיו של אגם גארדה הגדול. מומלץ במיוחד לבקר בסירמיונה, עיר נופש בעלת נופים דרמטיים לחופי האגם.

 

התחנה הבאה, בהמשך הדרך, היא עירם של רומיאו ויוליה – ורונה העתיקה והנאה, בה תוכלו לראות לא רק את "המרפסת של יוליה", אלא גם אמפיתיאטרון רומאי מהמאה השלישית לפני הספירה, שהשתמר היטב עד היום. פרט להם, מציעה העיר גם מסעדות מעולות, ורחובות קניות אלגנטיים ותוססים. לורונה ניתן גם להקדיש יום טיול שלם, מבלי להשתעמם.

 

אחרונה חביבה, ממש לפני ונציה, היא פדובה – כיום מרכז מסחר עשיר, אך גם בה נשתמרו לא מעט מבנים היסטוריים מעניינים, כגון גשרי אבן עתיקים וקפלת סקרובני, המקושטת בפרסקאות של ג'וטו, האמן האיטלקי בן המאה ה-14.