תחבורה ביפן
יפן היא רכבת הרים, מרגשת, מרתקת, מפתיעה. היא מציעה למבקריה אינספור אפשרויות -מטבע עוצר נשימה, דרך ערים אורבניות מטורפות, ועד מקדשים עתיקים מדהימים ותרבות עשירה. ארבעת האיים המרכזיים שלה, הוקאידו, שיקוקו, קיושו והונשו שונים אמנם באופיים ובמה שהם מציעים, אך זהים ביופיים הייחודי ובעוצמה הטמונה בכל אחד מהם. מדריך קצר עם כל מה שחשוב לדעת על תחבורה ביפן.
רוב הטיסות הבינלאומיות נוחתות בנמל התעופה הבינלאומי נאריטה, המהווה נקודת מוצא לכל מי שמבקש לטייל ביפן. משם תוכלו להמשיך בקלות לכל יעד אחד באמצעות טיסות פנים נוחות, או להתחיל את הטיול שלכם בטוקיו הבירה.
התחבורה הציבורית ביפן נחשבת לאחת היעילות והמתקדמות בעולם. היא כוללת אוטובוסים נוחים, מעבורות, רכבות קליע מהירות (שינקנסן - Shinkansen), רכבות עיליות, מוניות ובעצם כל אמצעי תחבורה שתוכלו לדמיין.
בתוך הערים עצמן הדרך הקלה והנוחה ביותר להתנייד היא באמצעות המטרו. תשלום הנסיעה נקבע בהתאם למרחק הנסיעה ואתם תדרשו לשלם עבור הכרטיס בהתאם לתחנת היעד הסופית שלכם. הדבר זהה, אגב, גם ברכבות העיליות, ברכבות תחתיות נוספות ובאוטובוסים. כרטיסי הנסיעה ישמשו אתכם להיכנס לרציפים ותשמרו עליהם היטב, כי הם מהווים גם מפתח היציאה שלכם מהם בתום הנסיעה.
שימו לב שאם אתם נדרשים להחליף חברת רכבת, מזאת של המטרו, למשל, לרכבת JR (רכבת המשתייכת למערך הרכבות של Japanese railway) תצטרכו לרכוש כרטיס חדש. בהחלפת רכבת של אותה חברה באותה נסיעה לא נדרשת החלפת כרטיס.
ישנה אפשרות לרכוש כרטיס יומי המשלב הן את רכבות המטרו והן את רכבות ה-JR (עלות של כ-1600 יין יפני, כ-55 שקלים). אם תרצו להתפנק, תוכלו לשדרג את הנסיעה לקרונות הירוקים, המרווחים והמפוארים יותר, אך ייתכן שאחרי נסיעה בקרונות הרגילים תגלו שאין בכך כלל צורך, שכן הם נוחים למדי. עלות הנסיעה בקרון משודרג תעלה קצת יותר, אבל אם יש לכם נסיעה ארוכה, שווה לחשוב על זה. כך או כך, בכל אמצעי תחבורה שתבחרו, נסו להימנע משעות העומס (07:00-09:30 בבוקר ו-17:00-19:00 בערב), אזי הצפיפות גבוהה למדי.
תחבורה בין עירונית נחשבת ללא זולה, אך היא בהחלט שווה את התמורה שכן היא מהירה מאד ונוחה להפליא. חברת JR מציעה אוטובוסים, קו רכבת עילי בטוקיו, מעבורות ורכבות קליע בין עירוניות וברוב המקומות תוכלו לרכוש כרטיס שישלב את השימוש בכולם. בהתאם לתכנון החופשה שלכם, תוכלו לרכוש כרטיס לשבוע, שבועיים וגם לשלושה שבועות. את כרטיס ה-JR, אגב, לא מעבירים במכונה אלא מציגים לכרטיסן בכניסה לרציף.
כרטיס ה- SUICA מזכיר את הרב קו שלנו, רק קצת משודרג, אותו ניתן להטעין בכסף ולשלם עבור נסיעות שאינן כלולות בכרטיס JR Pass, כרטיס שניתן לקנות טרם הנחיתה ביפן המאפשר נסיעה בין עירונית משולבת. למטרו ישנו כרטיס דומה, הנקרא PASMO וניתן להשתמש בו באותה דרך בדיוק בכל חברות הרכבת בטוקיו. שימו לב, שלא תמיד יהיה ניתן להשתמש בכרטיס הזה בערים אחרות, אז קחו זאת בחשבון כשאתם מטעינים אותו.
האוטובוסים ביפן נוחים מאד גם הם, ומציעים קישורים מעולים לכל רחבי המדינה. העליה מתבצעת בהם מאחור, והתשלום מתבצע גם הוא בהתאם למרחק הנסיעה (ולא פר נסיעה, כמו שמקובל בארץ).
המוניות ביפן נחשבות לאמצעי התחבורה היקר ביותר, ואם תתכננו נכון את המסלול שלכם, סביר להניח שכלל לא תצטרכו את שירותיהם. מוניות רלוונטיות בעיקר בלילה, אחרי שקווי הרכבות נסגרים.
רכבות השינקסן, רכבות הקליע, הן דרך חוויתית ויעילה מאד לטייל ביפן. בניגוד אגב לאמצעי תחבורה אחרים, ניתן לאכול בהם, אז תבואו מוכנים. הרכבות הללו עמוסות מאד, בעיקר בסופי השבוע ובעונות התיירות, וניתן להזמין מקומות בהם בדלפק ההזמנות.